ניקולאוס קופרניקוס

ב-19 בפברואר 1473 נולד ניקולאוס קופרניקוס, המדען שהתעקש שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא ההפך מכך. אופק בירנהולץ, אסטרופיזיקאי מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, כותב על האיש שקרא תיגר על המוסכמות והיה נאמן לדרכו המדעית.

מאז ימי אריסטו, המודל הגיאוצנטרי, שלפיו כדור הארץ, "גיאה", נמצא במרכז היקום וסביבו חגה השמש, היה המקובל ביותר וגם המתבקש ביותר מתוך התפיסה שהיקום נצחי וקבוע ויש לו מרכז סימטרי אחד. הכנסייה דגלה במודל הגיאוצנטרי האריסטוטלי (תוך הסתמכות על רמזים מספר יהושע ומתהילים), ובכך סגרה את הדיונים בנושא באירופה.

כדי לערער על תפיסת העולם הגיאוצנטרית נדרש איש רנסנס כקופרניקוס, שהיה בקיא בכתבי הפילוסופים הקדומים, אסטרונום, מתמטיקאי שחישב את השגיאות והתיקונים בהתאמה בין המדידות למודל, כומר ומומחה למשפט כנסייתי, ופוליטיקאי שיכול לקדם את רעיונותיו בהתמדה, מבלי להיענש.

קופרניקוס החל להפיץ את רעיונותיו כבר ב-1514, אפילו בפני האפיפיור עצמו. אמנם הוא נמנע מפרסום ספרו "מחזורי גלגלי השמים" אך המשיך לצבור ידע, כמו ההבנה שעונות השנה נובעות מסיבוב כדור הארץ סביב השמש בציר נטוי. האגדה מספרת שאת העותק הסופי של הספר קיבל קופרניקוס לידיו על ערש דווי ב-1543, הביט בו, ומת בשלווה.

הרעיונות של קופרניקוס היו מהפכניים. כמאה שנים אחרי שקופרניקוס החל להפיץ את רעיונותיו, גלילאו סיפק באמצעות הטלסקופ שבנה את ההוכחה לכך שכדור הארץ ושאר הפלנטות מסתובבים סביב השמש, ושילם על כך במשפט אינקוויזיציה. את הרעיון הבסיסי שליקום אין כלל מרכז יחיד פיתח הפילוסוף ג'ורדנו ברונו, ואף הוא שילם על כך במשפט ובהעלאה על המוקד ב-17 בפברואר 1600.

היום, רעיונות אלה על השמש והיקום מובנים ומקובלים לחלוטין, וב-20 השנים האחרונות אסטרופיזיקאים הצליחו לאתר אלפי פלנטות סביב כוכבים אחרים. בענף המדעים האקסו-פלנטריים החיפוש אחר חיים בפלנטות חיצוניות גם הוא נמשך, אבל ללא הצלחה בינתיים.

המהפכה של קופרניקוס הולידה גם את "העיקרון הקופרניקאי", שמשמעותו החלפה מוחלטת של הסימטריה הגיאומטרית של אריסטו (קליפות כדוריות שמרכזן הוא מרכז כדור הארץ, שהוא מרכז היקום) בסימטריה אחרת – סימטריה בין כל נקודה ביקום לכל נקודה אחרת (הומוגניות) ובין כל כיוון ביקום לכל כיוון אחר (איזוטרופיות). עקרונות אלה משמשים כבסיס לתורת היחסות הפרטית ולתורת היחסות הכללית של איינשטיין, והודות ל"משפט נתר" המתמטי, הן משמשות גם בתיאוריה של מכניקה קוונטית.

מאז הגילויים של ג'ורג' למטר ואדווין האבל בשנות העשרים, אנחנו יודעים שהיקום מתפשט, ובהתאם לעקרון הקופרניקאי, הוא מתפשט ללא מרכז כלשהו, אלא "תופח" לכל הכיוונים, מאז המפץ הגדול. אופן ההתפשטות עדיין נתון למחקר אינטנסיבי בקוסמולוגיה, וטרם הושלם גיבוש המודל של מבנה היקום ותולדותיו, אבל את המודל הגיאוצנטרי זנחנו, תודות לקופרניקוס.