לוח השנה העברי

כל עם זקוק ללוח שנה כחלק מהבסיס המשותף לחיי הרוח והחומר שלו. הלוחות הם מחזוריים, קבועים ומבוססים תמיד על מופעים אסטרונומיים של השמש - כמו הלוח הגרגוריאני, האזרחי, או של הירח - כמו לוח השנה המוסלמי.

לוח השנה היהודי הוא ירחי-שמשי ומסנכרן את החגים והמועדים הן עם עונות השנה והן עם מופעי הירח. בפודקאסט העוסק בלוח השנה העברי, מסביר פרופ' עלי מרצבך מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן כיצד נקבעו מועדי החגים היהודיים בו, ומה היו החישובים והשיקולים שמעצבים את הלוח העברי כבר כ-1,100 שנים.

להאזנה לפודקאסט של פרופ' מרצבך "לוח השנה העברי", הורידו בחינם את בר-דעת, אפליקציית הפודקאסטים של בר-אילן. https://www.bardaat-biu.co.il/

בעבר הסנהדרין היו מחליטים אם יש להוסיף חודש בסוף השנה, כלומר בתומו של אדר, לפני פסח. כשהלוח השתכלל, קביעת השנים המעוברות החלה להתבסס על חישובים ונוסחאות מתמטיות לצד מגבלות הקשורות לחגי ישראל.

פסח לדוגמה חייב לחול באביב, בשונה למשל מהרמדאן שנודד על פני עונות השנה; ראש השנה צריך לחול במולד תשרי, אולם לא ניתן לקיימו בימים א', ד' או ו' מפני שמכאן נגזר היום שבו יחולו יום כיפור והושענה רבה: איננו מעוניינים שיום כיפור יחול ביום ראשון בגלל הבעייתיות שבהכנות לקראתו בשבת, ואיננו רוצים שיחול ביום שישי כדי לאפשר את ההכנות לשבת. ראש השנה יידחה גם במקרה של "מולד זקן" - מולד הירח בשעות הצהריים. מולד, אגב, הוא המועד שבו הירח נמצא בדיוק בין השמש ובין כדור הארץ. הוא מתקיים תמיד 29 ימים, 12 שעות, 44 דקות ו-3.3 שניות מאז המולד הקודם. מספר זה מופיע כבר במסכת ראש השנה בתלמוד.

אחת ל-19 שנים נפגשים המחזור השמשי והמחזור הירחי - לכן ימי ההולדת העברי והלועזי מתלכדים (עד כדי יום או יומיים) פעם ב-19 שנים. במחזור כזה כדור הארץ מקיף את השמש 19 פעמים, והירח מקיף את כדור הארץ 235 פעמים. מכאן נגזרים חישובים הקשורים לקביעת שנים מעוברות ולהחלטה האם מספר הימים בחודשים כסלו וחשוון יהיה 29 או 30. לאחר האזנה לפודקאסט של פרופ' מרצבך, גם אתם תוכלו לחשב את מועדיהם של ראשי השנה הבאים.

בר-דעת אפליקציית הפודקאסטים של אוניברסיטת בר-אילן זמינה בחינם בחנוית האפליקציות של גוגל ואפל. להורדה, חפשו בר-דעת. https://www.bardaat-biu.co.il/